זוהי תערוכה שחווים בנשימה עצורה. תודה לגיבורי וליוצרי התערוכה.
א.וס. נאשינסקי

תיעוד מדהים ומרגש. הכרתי במהלך חיי הארוכים חברים רבים בקהילה היהודית. צר לי מאד על הכאב, אך אני מביט קדימה,ועל כל האנשים שהצליחו להציל מגורל דומה.
בוגוסלאב גיירייבסקי

וויצ'ך דמבובסקי –שם משפחה אשר ניתן על ידי המדינה. עד שנת 1944 נותרתי ללא שם. הייתי אסיר בגטו לובלין ובמיידנק. עבורי, מלחמת העולם השנייה עוד נמשכת עד אשר אמצא את שורשי משפחתי. למרות כל ניסיונותיי, לא הצלחתי מעולם ללמוד את האמת [עליי], אמת אותה הכירו במנזר האחיות שָרִיטְקִי בו שהיתי.
וויצ'ך דמבובסקי

הגעתי על מנת לראות את התערוכה כי חשבתי שאולי אמצא את חברתי אותה הצילה משפחה פולנית. כשהכרנו היא היתה בת שבע, והלכה לבית ספר יסודי בפוסטלינקו בקרבת ורשה. קראו לה אז הלינקה שצ'פנובסקה. כשהיתה בת ארבע-עשרה מצאה אותה משפחתה מישראל ולאחר שנים נסעה לחיפה. רק אז למדתי את שמה האמיתי –הנריקה רובין. כיום לבטח היא גרה בישראל אבל לא עלה בידי לאתרה, ועל כך אני מצרה.
אנה מרצ'יניאק.

תודה לכם על תערוכה מרגשת ביותר.
קריסטין גונארסדוטיר, אדלה ת'ורסטנסדוטיר