הוריי היהודים, הוריי הפולנים
נולדתי בגטו ורשה. את זה אני יודעת בוודאות.
תעודת הלידה שלי היא כפית כסף עליה חרוטים שם ותאריך לידה. מן הגטו הוציא אותי פאבל בוסולד, בנה החורג של אמי המאמצת, כשאני מונחת בארגז. אמי הביולוגית טלפנה מדי פעם מהגטו. אכולת געגועים רצתה לשמוע ולו לרגע, את קול ילדתה. היא יכלה להינצל אך לא רצתה להיפרד מהוריה. אני מנסה לתאר לעצמי מה הרגישה אמי הצעירה , בת 24 בסך הכול, כשמסרה את בתה לזרים. היא ודאי קיוותה שאשרוד. אף שהייתי קטנה, לעולם לא אשכח את אימי היהודייה. לא הייתי מזהה את פניה בתצלום, אבל אני רואה אותה בחלומותיי.
האם המאמצת העניקה לי ילדות מאושרת, מלאת אהבה.
סטניסלבה בוסולד הייתה מיילדת ושיתפה פעולה עם ארגון הז'גוטה. היא נהגה לענוד על זרועה סרט עם מגן דוד ולהיכנס לגטו כדי לסייע בלידת תינוקות, ואפילו הסתירה בביתה תינוקות יהודים ותיווכה במציאת משפחות פולניות עבורם. אני נשארתי אצלה לתמיד. היא הייתה אז אלמנה בת ששים כמעט, ילדיה שלה היו כבר בוגרים. קיבלתי ממנה הרבה אהבה. אימא שמרה עליי מפני מפגש מוקדם מדי עם העבר שלי. היא לא העלתה בדעתה שאני עלולה לגלות את זה בעצמי. היא לא איפשרה לשום ארגון העוסק בהחזרת ילדים יהודים שניצלו, למצוא אותי. הבנתי את זה שנים רבות אחר כך, כשהראו לי בעודי בארה"ב , את רשימת הילדים האבודים כשאני בתוכה . הייתי בת 17 כשבמקרה נודע לי שכל מה שאני יודעת על עצמי אינו אמת. אימא שלי בכלל לא ילדה אותי, היא רק טיפלה בתינוקת בת ששה החודשים שהייתי. הוריי ומשפחתי נספו ואני ילדה יהודייה שניצלה בנס. לא רציתי להפגין חוסר נאמנות כלפי אימי, לא רציתי לגרום לה כאב. שנים רבות לא דיברנו על כך. כשהייתה בתי בת חצי שנה, הבנתי מה הרגישה בוודאי אימי כשנאלצה להיפרד מהתינוקת שלה והתחלתי לחפש את עקבות משפחתי היהודייה. שתי האימהות שלי אינן עוד בין החיים, אבל הן יישארו אתי עד סוף חיי. נוכחותן מזכירה לי שאין דבר הורס יותר משנאה ואין דבר יקר יותר מטובם של אנשים.
אלז'בייטה פיצובסקה
סיימה לימודי פסיכולוגיה וחינוך באוניברסיטת ורשה. מחברת ספרי ילדים ופעילה חברתית. משנות השבעים היא קשורה לאופוזיציה הדמוקרטית בפולין, הייתה היועצת והדוברת של יאצק קורון. בשנת 2006 קיבלה את האות הגבוה של תחיית פולין על פעילותה האופוזיציונית. בשנים 2002 – 2006 הייתה יושבת ראש אגודת "ילדי השואה" בפולין. יש לה בן ושלושה נכדים.
הורים
סטניסלבה
בוסולד
(1886–1968)
בזמן המלחמה עבדה כמיילדת וחובשת במרכז בריאות. היא שיתפה פעולה עם אירנה סנדלר בהביאה לגטו תלושי מזון. ביתה שימש תחנת עזרה ראשונה לילדים יהודים והיא דאגה למסמכים אריים עבורם ולימדה תפילות.חסיד אומות העולם
הניה
קופל (קופר)
(1919?–1943)
היא הייתה בלונדינית חטובה ויפהפייה בעלת עיניים ירוקות גדולות. היא נספתה ב–3 בנובמבר 1943 במחנה פוניאטובה כשהיא בת עשרים וארבע.
יוסל
קופל (קופר)
(1893–1942)
אבא היה הרבה יותר מבוגר מאימא, גדל גוף, בנקאי שחור שיער ושחור עיניים שנספה בשנת 1942 באומשלגפלאץ בוורשה, בירייה על הרציף.